רש"י על חולין קט״ו ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין קט״ו ע״ב:א׳ רש"י על חולין קט״ו ע״ב:ג׳ »

2 אַתָּה אוֹמֵר בְּבָשָׂר בְּחָלָב הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד מִכׇּל הָאִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ: צֵא וּלְמַד מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ. בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּשְׁנֵי מִינִין, אַף כָּאן בִּשְׁנֵי מִינִין.

פירוש רש"י על חולין קט״ו ב:ב׳

2 דבר הלמד מענינו - דבר סתום שאין מפורש בו במה מדבר הוי לומדו מן הענין פרשה שנכתב בה במה הענין מיירי:

3 בשני מינין - פסולי המוקדשין שנפדו שני מינין הן מותרין באכילה כחולין ואסורין בגיזה ועבודה כקדשים כדאמר בבכורות דף טו. תזבח ולא גיזה בשר ולא חלב:

« רש"י על חולין קט״ו ע״ב:א׳ רש"י על חולין קט״ו ע״ב:ג׳ »